אמעשרה

תקציר:
אני לא אוהבת שנותנים בי אמון גדול מדי בדבר שאני עצמי לא באמת מאמינה בו. ועם כל ההערכה לשיפי לא מתחשק לי להיות פרויקט חסד של הסמינר. בתוש לא שיערתי מה מחכה לי בבית. לא הייתה לי שום אפשרות לשער, כי מעולם לא קיבלו אותי דודותיי היקרות בסיום המחנה, אבל זה בדיוק מה שהיה. וכבר בדלת. אפי בעזרת השם כשאחזור בצהריים נצטרך לערוך חלוקת תפקידים הוגנת, אבל הוגנת ביותר. חלילה לי מלתת לאפי אפילו קורטוב עבודה יותר מאשר לאביגיל. נצטרך לקחת מטר ולמדוד את הסלון לאורך ולרוחב ולחלק אותו לארבעה חלקים זהים, אחרת ניקלע למשבר יחסים בינלאומי. אימא בקורס אחד שהשתתפתי בו בחופש האחרון, כשהעולם עוד היה נורמלי, אמרה לנו השפית באופן מפורש לשים לב לתפקיד של כל שמנת. עכשיו אני רוצה לשים לב, והנה, שמים לי רגליים. אביגיל התחלתי להשתעל. בעדינות. לא נעים להפריע לקריאת שמות ולסדר הכללי של השיעור. וגם לא כל העולם צריך לדעת שהגנבתי לפי בייגלך טרום שיעור מתמטיקה. בתוש רק אחרי שהתארגנו לנו בזריזות, נזכרנו שיש מוקש בכל הסיפור, מוכרחים לעדכן את אבא ואת אימא. מה הם יחשבו כשיגלו ששתי בנותיהן הגדולות נמלטו מהבית בחסות החשכה? בצי מה שמח לי שביום החתונה של אחותי אני מתגעגעת ובוכה, ולמרות כל הדמעות הללו, מחר יהיה יום חדש ובערב ניפגש לנו בשבע ברכות, עייפות ועליזות, ונחזור ונצחק שוב. כי אחיות לא נפרדות לעולם. אביגיל בבית אחד, בקומה השנייה, גרות להן בנחת בנות העשרה - בצי, אביגיל, אפי ובתוש. אומנם יש עוד כמה דיירים בבית, אבל חוויותיהם מחווירות או משתלבות היטב בסערת גיל הנעורים וההומור שנשזר יחד איתה. אם תלוו את הגיבורות שלנו ואת אימן לאורך שנות ההתבגרות תגלו גם אתם כמה נחמד לצחוק על דברים, במקום לכעוס או לבכות עליהם, גם אם לא תמיד זה קל. חוויית קריאה מובטחת! -- מהכריכה האחורית.

עותקים